כמעט מאז ומתמיד נחשב הצרכן החרדי בישראל לכזה שעומד על זכויותיו. האם יש לכך השלכה על ההתנהלות הכלכלית של המגזר? נראה שכן.

עם הזמן נרשמת ירידה בשיעור החרדים המתקשים לכסות את הוצאותיהם – מ-37% ב-2011 ל-30% בלבד ב-2016, כך עולה ממחקר שפורסם ב-2017 ונערך על ידי המכון החרדי למחקרי מדיניות. מתברר שיחד עם תרבות הצדקה והגמ"ח, גם התנהלות כלכלית נבונה תורמת לשיפור איכות חייהם ויציבותם הכלכלית של משפחות חרדיות רבות.

צרכנות נבונה במגזר החרדי: כלי יעיל לשינוי המצב
 

החברה הישראלית סובלת ממשיכת יתר כרונית, בשל הפער בין רמת ההכנסות של משקי הבית לרמת ההוצאות שלהם. הפער הזה משמעותי יותר במגזר החרדי – וזאת משני צידי המשוואה. בצד ההכנסות, המחקרים מגלים פער משמעותי בין הכנסה ממוצעת במגזר החרדי בהשוואה לכלל החברה הישראלית: לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2018, ההכנסה הממוצעת בישראל לגבר עמדה על 13,339 ₪, בעוד שההכנסה לגבר חרדי עמדה על 8,334 ₪ בלבד – פער של כ 5,000 ₪. בקרב הנשים המצב אינו יותר טוב: נשים במגזר החרדי השתכרו בממוצע 6,706 ₪, בעוד שההכנסה הממוצעת לנשים בישראל עמדה על 8,688 ₪.    מהצד השני של המשוואה, ברור שלמשפחה חרדית ממוצעת יותר ילדים בהשוואה למשפחה ישראלית ממוצעת, ולכן גם צרכים גדולים יותר.

מסקר אמון צרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2016,  עולה כי על אף נתוני הפתיחה הלא מעודדים, המגזר החרדי מצליח להתנהל באחריות כלכלית ומתאים את רמת ההוצאות להכנסות. מתברר שבנוסף על קצבאות וסיוע פנימי, כמו גמ"חים תרומות והתנדבות, מתמודד המגזר החרדי עם הפער בין הכנסה להוצאה  באמצעות צריכה מופחתת. כך, למשל, ב-2016 ההוצאה לנפש במגזר החרדי קטנה ב-48% מזו שבחברה הלא חרדית – 3,215 שקל לנפש בחודש בלבד, בהשוואה ל6,484 במשפחות יהודיות לא חרדיות. 

צרכנות נבונה, אם כן, הופכת לכלי משמעותי ביציבות כלכלית של משפחות במגזר החרדי.

צרכנות נבונה: המשפחה היא עסק שיש לנהל כלכלית

אז כיצד נוכל להתנהל בחוכמה בכל הקשור להוצאות משפחתיות? העצות הנפוצות שנשמעות בנושא צרכנות נבונה הן כבר מזמן לחם חוקה של החברה החרדית: לא לרכוש את מה שלא באמת צריך, לצרוך פרסומות בזהירות, לבדוק את החשבון אחרי קנייה בסופר ולשים לב לאותיות הקטנות של כל עסקה עם בעל מקצוע. 

כדי להעלות רמה את ההתנהלות הצרכנית המשפחתית, ולהפוך אותה ליעילה וחכמה יותר, יש ליישם תובנה חשובה – המשפחה היא עסק כלכלי שיש לנהל אותו. יש לעסק הזה הכנסות והוצאות, יש לו תקציב חודשי, ויש לו מטרות כלכליות כמו חיסכון לעתיד. 

הצעד הראשון המתבקש הוא להבין את מסגרת ההוצאות וההכנסות לעומק. בעוד שמרבית ההכנסות הן חודשיות, הרי שחלק מההוצאות הן שנתיות וחלקן חודשיות או דו-חודשיות. לכן חשוב לנהל טבלאות אקסל מסודרות של הכנסות מול הוצאות. רישום ההכנסות הוא החלק הקל יותר: זהו ריכוז המשכורות, המלגות, הקצבאות וההכנסות הנוספות שיש לכם. כיום, קל יותר לגבש גם את רישום ההוצאות – רובן יהיה מרוכז באתר הבנק או פירוט חברת האשראי. 
 
כשכל ההכנסות וההוצאות פרוסות לפניכם בטבלה, תוכלו לקבל תמונת מצב ברורה יותר ולהיות בשליטה טובה של ההוצאות שלכם. הטבלה תסייע לכם לגבש תקציב חודשי שכולל את הצרכים שלכם, לרבות חסכונות לעתיד, והתקציב הוא מסגרת קשיחה שתסייע אתכם לא להוציא יותר ממה שאפשר. 

צרכנות נבונה מתחילה בתכנון כלכלי נכון

עסק שמתנהל רק לפי התקציב החודשי שלו, הוא עסק שנידון לדשדוש במקום. עסק שיש לו חזון ותוכנית עסקית – הוא בעל סיכויים גבוהים יותר לצעוד קדימה. 
לכן כדאי לכם לחשוב קדימה: על השמחות המשפחתיות הבאות, על חיסכון להוצאות בלתי צפויות כמו רופא שיניים או נזילה בגג, ועל חסכונות למטרות ספציפיות. במקום לרכוש רהיט בתשלומים, תכננו מראש כיצד לחסוך את הכסף על ידי "תשלומים לעצמכם" מצדי חודש, וכשאתם מגיעים לאחר מספר חודשים לסכום המדובר – ריכשו את הרהיט אז, ומבלי להיכנס  לסחרור כלכלי. צרכנות נבונה מתחילה בתכנון כלכלי נכון.
כאשר אתם מתייחסים אל המשפחה כאל עסק, קובעים מטרות עסקיות, תוחמים מסגרת תקציב ופועלים לאורה, אתם מעלים את המשפחה שלכם על מסלול בטוח של צרכנות חכמה שמובילה ליציבות כלכלית. אל תחששו גם לחלק לעצמכם דיבידנדים: מדי שנה כדאי לבחון איזה מטרות הושגו, לקבוע יעדים לשנה הבאה, ובאם הצלחתם לחסוך יפה – חופשה משפחתית בהחלט מגיעה לכם.
נראה שגם בנושא זה, של צרכנות נבונה, החברה החרדית מובילה את החברה הישראלית ומוכיחה שבהחלט אפשר להתבסס כלכלית עם קצת כח רצון ושיטות עבודה חכמות.