טיפים לצרכנות נבונה

"אפשר וחשוב לדבר עם ילדים על כסף" עם הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר

21.2.2021

למרות שכסף משפיע באופן יומיומי על החיים שלנו, הרבה נמנעים מללמוד עליו, ויש הרבה מה ללמוד על ניהול כסף – החל מניהול תקציב משפחתי, דרך הבנה של אפיקי חיסכון והשקעה וכלה בהבנת מנגנונים מסובכים יותר כמו פנסיה ומשכנתא. התופעה הזו נפוצה פי כמה וכמה כאשר מדובר בילדים.

למרות שכסף משפיע באופן יומיומי על החיים שלנו, הרבה נמנעים מללמוד עליו, ויש הרבה מה ללמוד על ניהול כסף – החל מניהול תקציב משפחתי, דרך הבנה של אפיקי חיסכון והשקעה וכלה בהבנת מנגנונים מסובכים יותר כמו פנסיה ומשכנתא. התופעה הזו נפוצה פי כמה וכמה כאשר מדובר בילדים – אנחנו מחנכים את הילדים למידות טובות, להרגלי ניקיון ולכללי זהירות, אך נמנעים מלדבר איתם על המשמעות של כסף. הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר, אחד המומחים הנודעים בישראל לכלכלה, חושב שזו טעות גדולה, במיוחד בימי קורונה.

"חינוך הילדים היה המשימה המרכזית של ההורים שלי"
את המשפחה שבה גדל מגדיר נחמיה שטרסלר כ"משפחה קלאסית של המעמד הבינוני". אביו עבד בנמל יפו ונסע יום יום לעבודתו מביתם בתל אביב כשהוא רכוב על אופניים. אימו אומנם לא עבדה, אבל בעת הצורך התגייסה להשלמת הכנסה על ידי טיפול בפעוטות, ואת אחד החדרים בדירת שלושת החדרים שלה השכירה המשפחה לעולה חדש. "החינוך שלנו, הילדים, הלימודים וההשכלה הגבוהה היו המשימה המרכזית של הוריי. לא הייתה אפשרות ללכת במסלול אחר".
את החינוך הכלכלי המושכל העביר גם לילדיו, ולא תמיד זה היה קל. "דיברנו עם הילדים על כל הדברים שקשורים לכלכלה, לאו דווקא כסף – מה זה תקציב, ריבית, השקעות, למה צריך לחסוך לשעת משבר. היום הבנות שלי אומרות לי שהן לא מצליחות להבין חברות שלהן שמרוויחות כמוהן ולא מצליחות לשלם את השכירות. אצלן זה לא ככה".

"האחריות לחינוך פיננסי היא קודם כול על ההורים"
אם נקבל את הגישה שלפיה חשוב להעניק לילדים שלנו חינוך פיננסי, יש לשאול כיצד נכון להעביר אותו ומאיזה גיל.

נחמיה, מאיזה גיל היית ממליץ לדבר עם ילדים על כסף?
"מהניסיון שלי, וממה שאני שומע מהורים, ילדים היום יודעים הרבה דברים על העולם, ואפשר להסביר להם את התחום הכלכלי כבר מגיל ארבע–חמש ואולי אפילו מגיל צעיר יותר. גם ילדים שאין להם שום מושג על כלכלה, יכולים להתחיל להבין כלכלה בסיסית בגילאים האלה".

על מי מוטלת האחריות לחינוך כלכלי: על ההורים או על מערכת החינוך?
"האחריות היא קודם כול על ההורים. אחד הדברים הכי לא בסדר שקורים כאן בשנים האחרונות זה שההורים מורידים מעצמם אחריות בכל התחומים, לא רק בתחום הכספי, ומטילים אותה על מערכת החינוך. זה לא היה כך כשאני הייתי ילד, אז ההורים לקחו אחריות, הגבילו את הילדים, אמרו מה אפשר לעשות ומה לא, וככלל – נתנו גיבוי למורים ולמנהלים. במציאות של היום, המשימה של חינוך פיננסי מוטלת בעיניי על ההורים".

הרבה הורים פוחדים לדבר עם ילדיהם על כסף מתוך חשש שזה יפגע בתמימות של הילדים. איך מתגברים על זה?
"אני מאמין שאפשר וחשוב לדבר עם ילדים על כסף. צריך לדבר איתם בגובה העיניים ולספר להם את האמת. אני מאמין שהם צריכים ויכולים לדעת מה קורה בבית. ראיתי עכשיו לא מעט ילדים שרואיינו סביב תקופת הקורונה, והתפעלתי מן הבגרות שלהם. הם סיפרו איך הם מבינים שהם לא יכולים לבקש עכשיו דברים שבעבר ביקשו. ילדים התמודדו בעבר עם מלחמות ומשברים, אסור לנו להתייחס אליהם כאל חלשים ושבירים. אם תתייחס אליהם כחלשים ושבירים אז הם יהיו כאלו. אם תתייחס אליהם בכבוד ובהערכה כמו שאתה מתייחס לאדם מבוגר, אז תגלה שהילד שלך כזה, וזה יועיל לילד עצמו ולכל המשפחה. אפשר בהחלט לדבר על בעיות כלכליות ועל ניהול כספים, בלי לפחד מאובדן התמימות".

מה העצה שיש לך לתת להורה שמתלבט אם לשוחח עם ילדיו על כסף?
"מי שלא מדבר עם הילדים על החיים האמיתיים לא עושה את תפקידו כהורה, וכשאני מדבר על החיים האמיתיים זה כולל גם התנהלות כלכלית וחינוך פיננסי, המשמעות של בחירה בקריירה מסוימת וכדומה. יש לכל אלה השלכות משמעותיות על החיים שלנו".
בפועל, לרוב ההורים קשה מאוד לומר "לא" לילדים על הוצאה כספית.
"מי שלא אומר 'לא' לילדים שלו הוא בחזקת 'חוסך שבטו שונא בנו'. מי שלא אומר 'לא' לילדים שלו, מי שנכנע לכל בקשה וקונה לילדים הכול, הוא גם זה שבסופו של דבר לא יודע לשים גבולות גם בנושאים אחרים. ההורים הללו הם בעיניי חסרי אחריות, וזה מתבטא לא רק בכסף, אלא בחוסר יכולת לומר 'לא' בתחומים נוספים כמו מזון לא בריא, או התנהגות לא נאותה לאחרים".

דמי כיס לילדים זה משהו שאתה ממליץ עליו?
"בהחלט. זה מאפשר לילדים ללמוד לנהל תקציב, לא לבזבז, ולחסוך כדי לקנות משהו משמעותי. גם על ההורים מוטלת אחריות בתחום הזה – לעמוד בסכום השבועי שנקבע, ולא להוציא מעבר. אני מדמה את זה לתקציב המדינה; בוא נראה את שר האוצר עומד בתקציב שנקבע ולא מוציא מעבר".
חינוך פיננסי לילדים בצל משבר הקורונה
לאחרונה פרסם שטרסלר, שביום יום כותב בענייני כלכלה בעיתון "הארץ" ומפרשן בערוץ 12, ספר ילדים שמספר על מסע הרפתקאות של שתי ילדות שמגלות שכסף לא צומח על העצים, ושצריך לעבוד קשה כדי להשיג אותו.

מה פתאום פרשן כלכלי בכיר מוציא ספר ילדים?
"הרעיון לספר עלה אצלי אחרי שקיבלתי פניות מהרבה הורים שסיפרו לי על ילדים שלא מפסיקים לומר 'אבא, תקנה לי', 'אימא, תביאי לי' בקניון או בסופר, ואם הם לא מקבלים מה שהם רוצים הם צועקים או משתטחים על הרצפה. הורים סיפרו לי על ילדים שמבקשים דברים 'כמו שיש לחבר שלי', דורשים מותגים ומעמידים את ההורים במצבים בלתי אפשריים. חשבתי על זה שאין ספר ילדים שעוסק בכלל בנושא של כסף – מאין מגיע הכסף? מה זו עבודה? מה זה שכר? האם הכסף צומח על העצים ואין בעיה לקחת אותו? או כמו שאומרת הילדה בספר לאבא שלה: 'תלך לחור שבקיר ותוציא כמה שאתה צריך'. על הרקע הזה החלטתי לכתוב סיפור הרפתקאות. זה לא ספר דידקטי אלא ספר שמעביר את המסרים בצורה עקיפה".

 איך לדעתך השפיעה הקורונה על התודעה הציבורית?
"הקורונה היא תזמון מושלם לדבר על כסף, מחסור בכסף וחיסכון לעת צרה. אלו נושאים שתמיד דיברתי עליהם, אבל עכשיו זה גם קורה בפועל, ואם בעבר לא התייחסו אליי, כעת כולם מבינים שצריך לחסוך לעת צרה, ושצריך להתכונן למצב שבו ההכנסה יורדת". 

תורת החינוך הפיננסי: זה לא קל, אך זה בהחלט משתלם

בסופו של דבר, מדגיש שטרסלר, ההורה הוא האחראי על הילד ועל המבוגר שיגדל להיות. עם כל הכבוד לכך שאולי עכשיו הילד יכעס ויצעק כשיגידו לו "לא", או שיהיה לו קשה לשמוע שאי אפשר לקנות כל מה שרוצים, יבוא יום שאותו ילד יבוא ויגיד "כמה טוב שאמרת לי אתה דברים האלו בזמן"."זו כל תורת החינוך", מסכם שטרסלר את השיחה, "אולי היום זה קשה לך – אבל יום אחד תקצור את הפירות". 

 

${loading}