כיצד נחנך את ילדינו להיות צרכנים נבונים? ריאיון עם מומחית צרכנות – ד"ר תאני-הררי

ד"ר תאני-הררי, בואי נדבר על הציבור החרדי, שנחשף פחות למסרים שיווקיים במחשב או בטלפון חכם. אולי הילדים החרדים מוגנים ואין צורך לדבר איתם על כסף? 
לצערנו, אף אחד לא חסין. רוב החברות הגדולות מגדירות את השיווק החרדי כקהל יעד משמעותי ופונות אל הציבור החרדי בכלים ובאמצעים מתאימים. כיום, היכולת להגן מפני השפעות חיצוניות באופן טוטאלי קטנה משמעותית בהשוואה לעשורים הקודמים; אם בעבר היעדר קיומה של טלוויזיה היה מסנן את רוב המסרים, היום יש מגוון מנגנונים מתוחכמים שיכולים להשפיע על התנהגות צרכנים ומצליחים להגיע גם לציבור החרדי. 

מאיזה גיל צריך להתחיל לדבר עם ילדים על כסף? 
אני טוענת שאין גיל מוקדם מדי. מהרגע שילד מתחיל לבקש מוצרים ומותגים, זו הזדמנות להתחיל להתייחס לנושא, כמובן באופן שבו הוא מבין ויכול להכיל את המסר. אם ילד בן שלוש מבקש שיקנו לו צעצוע, זה אומר שהוא כבר חשוף להשפעות חיצוניות שקשורות לכסף, וההורה צריך להתייחס לזה. 
חינוך פיננסי בגיל צעיר – חינוך לערכים שהם הרבה יותר מכסף
לא על כל דבר צריך לדבר. הילדים הצעירים לא צריכים לדעת כמה ההורים מרוויחים או כמה משכנתא הם משלמים, אבל בתוך העולם של הילדים יש מרחב גדול שבו אפשר וצריך לחנך אותם פיננסית כדי שחברות וארגונים לא ינצלו את התמימות שלהם למטרות רווח. נוסף על כך, כשאנחנו מדברים עם ילדים על כסף (למשל על הוצאות, הכנסות ובחירה של מוצרים) אנחנו מחנכים אותם לערכים שהם הרבה מעבר לכסף: להיות ביקורתיים, סלקטיביים, לדחות סיפוקים, להשתמש במקורות מידע, לתכנן את הצעדים שלהם ועוד – כלים חשובים לחיים, שלפי מחקרים עדכניים גם מסייעים להם בהישגים הלימודיים.
 
את חושבת שמערכת החינוך צריכה להתערב בנושא? 
יותר מזה, אני חושבת שזה אחד התפקידים החשובים של מערכת החינוך. יש מקומות רבים בעולם שכבר שילבו את הנושא הזה בתוכנית הלימודים בבתי הספר היסודיים, ואני שותפה ליוזמות כאלה גם בארץ ומקווה מאוד שיֵצאו לפועל בקרוב. הרווח מחינוך כזה הוא לא רק של הילדים, אלא גם של ההורים ושל המדינה כולה, שתקבל אזרחים נבונים יותר מבחינה צרכנית – פחות מינוסים, חובות ופשיטות רגל. 

איך מתחילים לדבר עם ילדים על כסף? 
אני מאמינה מאוד בדמי כיס, לתת לילד כמה שקלים באופן קבוע. זהו שיעור עצום לילדים. הילד מקבל הזדמנות לבחור, לסמן מטרה ולהשיג אותה, מה שנותן תחושת סיפוק עצומה שחשובה עבורו להמשך החיים לא רק בנושא הפיננסי, אלא גם בנושא של מימוש עצמי והשגת מטרות. יש גם הרבה משחקים וספרים שאפשר לעשות בהם שימוש כדי ליצור שיח בנושא. 

איך דיברת עם הילדים שלך על כסף? 
לא אמרתי להם "בואו נדבר על כסף", אלא ניצלתי הזדמנויות רבות בחיי היומיום המשפחתיים. למשל, הלכנו יחד לסופר, ערכתי רשימת קניות והראיתי להם שאני נצמדת אליה, השוויתי מוצרים ומחירים, וככה המחשתי להם את האפשרות לצרוך מוצרים באופן נבון. אפשר גם לקחת ילד לבנק ולהסביר לו מאיפה מגיע הכסף, או לקחת ילד לספרייה ולהראות לו שבמחיר של ספר אחד אפשר לשאול המון ספרים. החיים מזמנים לנו המון הזדמנויות לדבר עם הילדים על כסף, אנחנו רק צריכים לנצל אותן. 

האם הורים יודעים מספיק כדי לחנך את ילדיהם לצריכה נבונה? 
זו שאלה טובה שמזכירה לי קוריוז ששמעתי ממוכרת בחנות ספרים. היא ראתה סבתא שרכשה את הספר שהוצאתי על צרכנות לילדים, ושאלה אותה "למה בחרת לקנות דווקא את הספר הזה?" הסבתא ענתה: "תראי, אני לא יכולה להגיד לכלתי שתפסיק לבזבז, אבל אני כן יכולה לקנות לה ולנכדים את הספר". התגובה המשעשעת הזאת הצחיקה אותי, והעידה שלפעמים אכן צריך להגיע קודם להורים, כדי שיוכלו לחנך את ילדיהם.

האם נכון לחשוף את הילדים לעומק הנושאים הפיננסיים?
תשובה מעט מורכבת. חשוב לשוחח עם הילדים על נושאים פיננסיים שונים ומגוונים כבר מגיל צעיר, זאת במטרה לחשוף את הילדים למושגים חשובים שבהם יצטרכו לעשות שימוש בהמשך. עם זאת, הבחירה בנושאים המתאימים ובאופן העברת המסרים תלויה מאוד בגיל של הילדים. ילדים צעירים מאוד לא יוכלו להתמודד עם הסברים מעמיקים ומקיפים על אודות מושגים פיננסיים שונים. בגילאים הצעירים חשוב לאפשר להם להכיר מספר מושגים פיננסיים מרכזיים ולהתאים את ההסברים, הדוגמאות וההמחשות ליכולות שלהם. כך, למשל, עם ילדים צעירים בגילאי ארבע וחמש אפשר לשוחח על מטבעות: להראות להם מטבע, לספור יחד איתם כמה מטבעות יש, ללכת יחד איתם למכולת ולהראות איך נותנים למוכר מספר מטבעות ומקבלים תמורת המטבעות לחמנייה או חלב. עם העלייה בגיל אפשר יהיה לשוחח על מושגים פיננסיים מורכבים יותר (כמו בנק, כספומט, משכורת) תוך מתן הסברים ברורים לילדים ותוך מתן דגש על דוגמאות והפעלות שיסייעו להם ללמוד טוב יותר, להפנים ולהבין.

כיצד משפיע משבר הקורונה על התפתחות ההבנה של ילדינו? 
הילדים בדורנו הפכו לצרכנים לכל דבר ועניין, הרבה יותר מאשר בדורות קודמים, מה שמעלה את הצורך לדון באחריות שלהם כצרכנים. 

צריך לתת לילדים להחליט לבד על הרכישות שלהם? 
יכולים לעורר התלבטות בריאה – האם לקנות את זה שעולה שישה שקלים בגלל שיש עליו דמות מצוירת, או זה הפשוט שעולה ארבעה שקלים? כשהעודף נשאר אצל הילד, הוא מרגיש את ההבדל בין הבחירות שלו, וזו הלמידה הטובה ביותר עבורו. 

איך לדעתך משפיעה הקורונה על ילדים? צריך לספר להם על המשבר הכלכלי? 
לילדים יש חיישנים  חזקים מאוד. הם רואים את המתח של ההורים, חיים את המגבלות, ואני מניחה שגיבוש ההרגלים שלהם, שקורה בצל הקורונה, יהיה שונה, והם יגדלו להיות מבוגרים אחראיים יותר. השיתוף שלהם בשינוי התקציב המשפחתי תלוי בגיל: אפשר להסביר לילדים שכרגע יש שינויים בהרגלי הצריכה, תוך שימת דגש על העובדה שזה מצב זמני. לקראת החזרה לבית הספר נוכל להסביר שהשנה התקציב יהיה מצומצם יותר, ולחשוב יחד איתם איך בתוך התקציב הנתון מוציאים את הכי טוב שאפשר. זה פתח לרעיונות ולחוויות כמו מִחזור ויצירה יחד, שמאפשרות לחשוף את הילדים באופן מבוקר למצב. אם אנחנו מדברים על ילדים קטנים מאוד, לא חייבים לדבר על כסף, אלא אפשר להמחיש את המצב בצורה עקיפה. הדבר החשוב ביותר הוא לתת לילדים מסגרת: להגיד "אלה המגבלות שלך, ובתוך זה אתה יכול לבחור בין כמה אפשרויות נתונות". 

לסיום, מה תמליצי להורים צעירים שרוצים לחנך את הילדים לצריכה נבונה? 
לתת דוגמה אישית ולנצל הזדמנויות לחינוך פיננסי. השגרה מספקת לנו שפע של שיעורים פיננסיים בפוטנציה, ואם נדע לנצל אותם נכון ולהוות דוגמה אישית לילדינו ביום יום, הם יפנימו את המסרים הנכונים ויגדלו להיות צרכנים אחראיים ונבונים.